22 בינואר 2014

שדרוג לשרפרפים הישנים

כשיהודית, שכנתי הקשישה והצמודה, עברה לדיור מוגן, היו לה שלוש בקשות: שנגיע לבקר, כמובן, כי היא לא עוברת רחוק כל כך. שנדאג לאוסף הספרים של בעלה ז"ל ושנעשה אצלה סיבוב בבית, לראות מה אנחנו רוצים לאמץ לפני שהיא משכירה את דירתה ו"מפקירה" אותה לשוכרים חסרי סנטימנטים.

באשר לבקשה הראשונה, אכן ביקרנו ועוד נמשיך לבקר. האמת, הילדים אפילו לוחצים, בעיקר כי מגירת ההפתעות והממתקים מהמטבח של יהודית – עברה איתה למטבח החדש ;). לאוסף הספרים כבר מצאנו בית חדש באדיבות חברה מהשכונה שלבעלה יש תחביב מוזר – לקרוא ספרים. לא היה קל למצוא אחד כזה שגם קורא וגם מקבל ספרים ישנים, יש לציין. והבקשה השלישית נגעה כבר לצד הווינטג'י שבי, שעוצר ליד כל ערימת זבל ברחוב ומדמיין איך אפשר לשנות את חתיכת העץ הזו, מה אפשר לעשות עם הכיסא המרופט ההוא ואיך בכלל אפשר לזרוק את הקערה המדהימה ההיא?!

שולחן פורמייקה עם רגלי עץ מהממות שימש אותה במרכז המטבח יותר משלושים שנה, כי אצלם בבית מעולם לא חוו חזרה לאופנה (כמו הקאמבק של האי או השולחן במרכז המטבח). השולחן פשוט היה שם מיומם הראשון בדירה. היא-היא זו האופנה שעכשיו כולם חוזרים אליה...

עכשיו הוא אצלי J


זוג ענתיקה נוסף משך את עיניי:


מיומנויות שרכשתי אצל רויטל וייס ב
סדנת השרפרף הכי יפה הרגיעו אותי, ויכולתי לדמיין איך אני הופכת אותם לזוג חתיכים. העמדתי אותם מוכנים לפעולה. קודם צבעתי את הרגליים, אחד בצבע עץ והשני בתכלת (כמו הקופסה):


כדי לשמור על רכות המושב, החלטתי להשאיר את הריפוד הקודם ורק להוסיף מעליו בד חדש. כבר זמן רב אני עוקבת אחרי MAKE  בדים מעוצבים וממתינה לרגע שאפשוט על הסטודיו הקטן בעל הבדים המלבבים של גלית מירון. שינסתי מותניי, פיניתי בוקר ועשיתי דרכי לכפר מל"ל הצמוד להוד השרון. תמיד אפשר למצוא אצל גלית מבצעים משתלמים, ובמקרה של השרפרף גם לא צריך יותר מדי בד.
אלה הבדים שבחרתי לשרפרפים:



ואלה בדים שסתם לא יכולתי לעמוד בפני יופיים ורכשתי לי פיסה או שתיים:
כשיבשו הרגליים, פרסתי את הבד החדש, כשצד שמאל שלו כלפי מעלה. הפכתי את השרפרף עליו, ובעזרת אקדח סיכות הצמדתי את הבד החדש אחרי מתיחה (יש להקפיד על מתיחה חזקה כל העת):




אז מה אתם אומרים, שווה את ההשקעה, לא?
לימור קלר | מעצבת פנים
בקרו אותי בפייסבוק, בבניין ודיור, באתר האישי www.lkdesign.co.il או ב-Pinterest