איך לבחור צבע לחלל

למה רק לבן, אפור ובז'? כמה שיטות שיעזרו לכם להכניס צבע לבית

 מה צבע הספה שלכם בבית? וצבע הארונות במטבח? והקרמיקה באמבטיה? סביר שהתשובה תנוע בין הלבנים, הבז'ים והחומים לשחורים ולאפרפרים. חברה שסיימה לבנות את ביתה בעזרת אדריכל והחליטה לוותר על שירותי עיצוב הפנים שלו, הגדירה זאת כך: "כדי לא להזדקק למעצב, הלכתי על בטוח – הכול לבן ואפור". אה, רגע, רגע: בחדר האמבטיה היא הרשתה לעצמה "להתפרע" ובחרה אריחים בשחור (פה כבר באמת צריך אומץ לקראת המפגש עם כל האבנית שהיא עומדת להכיר מקרוב...). רובנו פוחדים להיות נועזים, לטעות בשילובים ולחבר בין צבעים או מרגישים שאם לא מבינים בזה, אז למה להסתבך. האמת היא שיש כמה שיטות לבחירה של צבע בבית.

שיטה מספר 1: בטוח עם טוויסט קטנטן

אחת מהן היא ללכת על הבטוח (לבן/אפור/בז') ולהוסיף לו נגיעה אחת של צבע – למשל מהצמחייה העשירה שנשקפת מהחלון או צבע שאתם מאוד אוהבים. נשארתם סולידיים, אבל הברחתם טוויסט בקטנה.

תמונה מכאן

שיטה מספר 2: לוח הפינטרסט לא טועה

שיטה נוספת לאוהבי השיטוט האינטרנטי היא לפתוח לעצמכם לוח בפינטרסט ולנעוץ לתוכו תמונות שאהבתם. בהתחלה בטח ייצא לכם מישמש אחד גדול, אבל אם תתבייתו על כיוון מסוים ואפילו תפתחו לצידו לוח נוסף, מדויק יותר, תוכלו לשמור על אותו קו וכך להרכיב לוח שלם שיכוון אתכם למה שאתם אוהבים. יכול להיות שיש צבע שאתם חוזרים עליו, חומר שאתם נמשכים אליו, נוף שעושה לכם את זה... תנו ללוח להוביל אתכם יחד עם האינטואיציה הבסיסית.

מרגישים את הכיוון?

תמונה מכאן

תמונות מכאן

אם אתם לא מגייסים את האינטואיטיביות שבכם כדי להחליט על הצבעים שישלטו בבית, יש כמה שיטות שיעזרו לכם, חלקן מקצועיות יותר, שלמדתי בסדנה למעצבים של "נירלט" שהועברה על ידי קרן נוימן, המעצבת של נירלט ואושיית צבע בפני עצמה, וגיל רויטר, מעצב צבעוני כשלעצמו. הכוונה בסדנה היא לתת למעצבים כלי שיבדל ויאפיין אותנו ואת העבודות שלנו באמצעות צבע ותעוזה, ויעביר את העולם הצבעוני הזה ללקוח. אז אחרי שמנפצים במהלך שני מפגשים קצת מיתוסים (כהה דווקא לא מקטין, ותקרה כהה דווקא "פותחת" את החלל) ולומדים מעט חוקי יסוד (לבחור צבעים מאותה משפחה, משתי קבוצות של צבע או מקבוצות צבע מנוגדות), ניגשים למלאכה:

שיטה מספר 3: להוסיף טון על טון

אחרי שהתכווננתם על הצבע הרצוי, ואיתרתם אותו במניפה, הסתכלו על הדף שבו הוא נמצא. שם מצויים הצבעים הנוספים שיכולים להשתלב איתו.

צילום: לימור קלר

אם בחרתם למשל את הגוון התכלכל, הוסיפו עליו גוון אחד בהיר יותר ואת אחד הגוונים הכהים יותר. נשארתם באותה סקלה של צבעים, קיבלתם הרמוניה משגעת וכל שנותר הוא לקבוע מינונים ו"לנקד" בטקסטיל או באביזרים. לעניין המינונים פיתחה חברת טמבור את שיטת ה-60-30-10, שאומרת כי נכון יהיה אם תקדישו 60% מהצבע לגוון העיקרי בחלל, 30% לגוון המשני ו-10% לגוון שייתן את ה"נגיעה" הנוספת.

וכך מנקדים בעזרת אביזרים:

תמונה מכאן

תמונה מכאן

 

 

שיטה מספר 4: לצאת מתוך תמונה

הכי מושקע וגם הכי כיף למי שאוהב, זה לחפש תמונה שמאוד אוהבים, כזאת שנותנת השראה לעיצוב הבית או כזאת שאתם מרגישים שמתאימה לאישיות שלכם ושעושה לכם טוב על הלב. מנסים לבודד ממנה כחמישה צבעים בולטים (אפשר פחות ואפשר גם יותר), ומחליטים מה מתוכם יהיה הצבע השולט (גם כאן אפשר לחזור לשיטת ה-60-30-10) ומה יהיו הצבעים המשניים. לא חייבים לבחור את כל החמישה לחלל שלכם, וגם לא מוכרחים לדייק בגוונים שבתמונה. מה שחשוב הוא שהסקלה שבחרתם תיראה לכם ו"תשב לכם טוב בעין".

תמונה שנבחרה ממגזין, ולצידה סקלת הצבעים שנבחרה מתוכה:

שלא תחשבו שזה קל. הנה, כך מחפשים בנירלט את הצבעים הנכונים. מתלבטים, מוסיפים, מורידים, חוככים ובסוף מתייצבים:

מימין הדס מנירלט וגיל רויטר. קרן בשחור. צילומים: לימור קלר

והנה כמה אתרים שיעזרו לכם לברור את הצבעים מתוך התמונות, אם שלב ההתלבטות ממש מכם והלאה:

http://colorschemedesigner.com/

https://kuler.adobe.com/explore/newest/

 

בהצלחה!

לימור קלר

מעצבת פנים

 

הפוסט מתפרסם גם בקהילת העיצוב של בניין ודיור

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוורוד של ראשיד

מלון בקונספט של מוסיקה, בית מגורים של מעצב על וקווים מעוגלים במילנו. כרים ראשיד משאיר אותי פעורת פה כל פעם מחדש. פוסט צבעוני במיוחד

לצעוד על גדות נהר השְפְּרֵה בגרמניה, במקום שפעם הייתה ברלין המזרחית, הוא סוג של חוויה רגועה וקסומה המהולה ברחשי היסטוריה שאי אפשר להתעלם מהם. כל כך שונה מהרוח ששרתה ממש לא מזמן בשנות הקומוניזם. הליכה רגועה מפגישה אותך עם מבנים בארכיטקטורה מודרנית ופסלי ענק, כשלצידם המים השלווים בתוך נוף עירוני.

הבניין התוסס של קוקה קולה:

 

ממש לידו מיצג ענק של מעקות:

 

כשבראש מתנוססת עגלת סופר (למה התכוון המשורר?):

על הגדה נמצא מלון NHOW, הממוקם חמש דקות מ-MTV ברלין ומיוניברסל מיוזיק. חומת ברלין שהפכה למוזיאון חי (ובועט) נמצאת במרחק עשר דקות הליכה. ובליל השפות והמראות שמקיפים אותך לא נותנים לך להרגיש סגירות או ניכור.

מלון NHOW:

חומת ברלין, שהפכה לסוג של מוזיאון:

את NHOW, שעיצב כרים ראשיד, אחד ממעצבי העל של זמננו, אי אפשר לפספס מבחוץ. לעמוד על הגדה ולהביט כלפי מעלה, אל הבניין, לא דומה בכלל למראות של תמונות סטילס שרואים באינטרנט, יפות, איכותיות ומרשימות ככל שיהיו. הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו כשאני מתחת לבניין, הוא איך הוא מחוזק והאם יכול ליפול אי פעם על מי שעובר תחתיו:

 

עיצוב הפנים של המלון הוא שמושך את כולם להיכנס, להעיף מבט ולפעור פה. הקווים הברורים של כרים ראשיד, שפיתת חתימה מודרנית-עתידנית-צבעונית משלו בכל מקום שבו הוא משרבט שרטוט ונותן מידות, נראים בכל פינה.

ככה מקבלים אורחים. דלפק הקבלה ופינת הישיבה לידו:

 

לאונג' אסטרונומי עם עשרות כריות. ספת הישיבה לא נכנסת בפריים אחד מלא של תמונה:

 

חדר האוכל גורם לך לשכוח סולידיות מה היא:

 

הכול גדול, ענק ומרהיב, ולי הרגיש אפילו כלא מציאותי. אבל המציאות של המלון מאוד על הקרקע. ברוח מלונות הקונספט שהגיעה גם אלינו בשנים האחרונות, מדבר המלון הזה בשפת המוסיקה והלייף סטייל. יש בו שני אולפני הקלטות, מנהל מוסיקלי כחלק מהצוות ושירות השאלת גיטרות חשמליות ללא תשלום. תערוכת אמנות מוצגת דרך קבע בלופט בטון, המנוקד בתאורת לד צבעונית מתחלפת. אפילו השירותים, שאליהם כדאי תמיד להיכנס כדי להתרשם עד כמה העיצוב הולך רחוק, הם כמיטב המסורת הראשידית.

עם שירותים כאלה מי בכלל צריך פיפי:

צילומים: לימור קלר

המלון נמצא ב: Stralauer Allee 3 Berlin, Germany  10245

תחנת הרכבת העירונית (S-Bahn) והרכבת התחתית (U-Bahn) וארשאוור שטראסה (Warschauer Straße) נמצאת במרחק של 500 מטר ממנו. אלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz) נמצאת במרחק שלוש תחנות נסיעה.

גם הבית של ראשיד נראה פחות או יותר כך, עם הוורוד הזה שלא מרפה ממנו ועם שלל הצבעים העזים:

תמונות מכאן.

ראשיד דוגל בעיצוב ש"מחבר אנשים לעולם העכשווי ומשחרר אותם מנוסטלגיה, מסורות ישנות, חוסר משמעות וקיטש". לא חייבים להזדהות עם המחשבות האלה, כי בעיניי לפחות בדיוק אותם דברים שמהם הוא מנסה להשתחרר – הם בעלי המשמעות. ולגבי הקיטש – תחליטו בעצמכם כשאתם רואים את העבודות שלו...

ממש בשבוע שבו ביקרתי בברלין התקיימה תערוכת העיצוב במילנו, וגם שם נראו אותות העיצוב שלו, הפעם במתחם של חברת LG Hausys:

תמונות מכאן.

אל תפספסו גם את האתר של האיש והתופעה. חוויה פילוסופית בפני עצמה, וגם מקום שמוכיח איך שם הופך לגדול הרבה יותר מהאדם עצמו. הכול עם קבלות, כמובן.

 

לימור קלר

מעצבת פנים

הפוסט מתפרסם גם בקהילתהעיצוב של בניין ודיור

בקרו אותי בפייסבוק, בבניין ודיור, באתר האישי www.lkdesign.co.il או ב-Pinterest

 

 

 

 

 

חול המועד בטעם עיצוב

מהצפון ועד הדרום יש מה לעשות בחול המועד פסח: טעימה משבוע העיצוב, הצצה לכפר דרוזי והפרחת השממה בדרום הן הבחירות שלי

חול המועד מוצף בפעילויות לכל המשפחה. לא בטוח שכולם יכולים ליהנות לגמרי מהחופשה, במיוחד אם גם עבודה מציפה אותם, אבל אם בכל זאת יש כוונה להצפין, להדרים או להישאר במרכז, יש כמה מקומות המשלבים עיצוב, כל אחד בדרכו המיוחדת.

בצפון: פסטיבל טעמים

נסרין נבואני, צעירה מהכפר הדרוזי ג'וליס החליטה יחד עם בעלה, כי לעת פרישת הבעל מצה"ל הגיע הזמן ליזום למען פרנסת המשפחה, ועדיף שתהיה זו היא היוזמת, עם תמיכת בעלה. השניים שיפצו את כל חלל המגורים התחתון של ביתם והפכו אותו לארבעה חדרי אירוח. בזאת הוקם הצימר הראשון בכפר ג'וליס, שגם מנוהל על ידי אישה. ואצל הדרוזים זה לא עניין של מה בכך, שכן הקונפליקטים בין הקדמה והמסורת חוצים את כל העדה, בין אם אתה דתי או חילוני ובין אם אתה גבר או את אישה.

במו ידיהם עיצבו גם את החדרים, סוויטות אירוח משפחתיות שמספקות פשטות עדינה לצד אלמנטים עכשוויים כמו אמבטיה פתוחה לחדר השינה:

צילומים: יח"צ

בדבר אחד אי אפשר להוציא את המסורת מהדרוזים, וגם לא כדאי, ארוחת הבוקר והטעמים בכלל. אחת הסדנאות הייחודיות שאפשר להציץ אליהן היא סדנה בה תיירות מגרמניה מגיעות ללמוד את רזי המטבח הדרוזי. לראות את התיירות האלה לצד הנשים הדרוזיות זו חוויה בפני עצמה:

 

ב-26.4 מקיימים בכפר את פסטיבל "טעם הכפר", כך שאפשר לשלב לינה אצל נסרין וקפיצה לסיורי תרבות. במהלך הפסטיבל נכנסים לטעימות בבתים עתיקים או משתתפים בסדנאות אוכל, ועל הדרך שומעים סיפורים ומוסיקה ומטיילים בסמטאות עם הדרכה צמודה. בתים עתיקים, שיהפכו בקרוב למרכזי מבקרים, מלאים בשיק שאותו מחפשים היום בכל שוק פשפשים או מיישנים אצל משפצי רהיטי:

 

צילומים: לימור קלר

 מנה ב"טעם הכפר" עולה 20 שקל. סיורים אצל עדנן כבישי 054-7890557

 במרכז: חוויית משחקים

בחולון נערכים לשבוע העיצוב, וכחלק מהפעילות ביקשו מחברת פיטרו (ריהוט משרדי, לא פיטרו הכט שיושבת בהרצליה פיתוח ואין לה קשר אליהם) להירתם וליצור תחנה מעניינת לביקור שנושאה "משחקים". החברה, שמייצרת את כל מוצריה במפעל הצמוד, הקימה ביחד עם המעצב טל גור מיצב אינטראקטיבי בחללי העבודה המדוגמים שלה. בכל אחד מהם פעילות אחרת: קשקוש על רהיטי קרטון, ציור על פתקאות משרדיות שמכסות קיר שלם, קוביות עץ, תיפוף על כלי הקשה בסביבה של רהיטי לבד סופגי רעשים ועוד. עד ה-20.4 אפשר להגיע לחנות ולהתנסות בחוויה כאילו הייתם במגרש משחקים. פיטרו, הסדנא 13 חולון

תזמורת כלי הקשה. מוזמנים לנגן ולהרעיש:

 

קיר הפתקים הענקי ובתוכו האיור הקטן שלי:

 

חדר שכולו, אבל כולו, קרטון:

צילום: ניצן הפנר

 כל הרצפה מכוסה כדורים צהובים:

 

צילומים: לימור קלר

 בדרום: שוק ופיסת היסטוריה

קשה להאמין שיש עדיין מי שלא שמע על טרנד הירידים שסוחף את מדינתנו הקטנה. הם היו פה קודם בקטן וכנראה יהיו תמיד, ומה שמאפיין אותם זו אווירת השוק באוויר הפתוח. בגן לאומי ממשית בדימונה יחכה לכם השוק הנבטי שמתעורר עם סוחרים אותנטיים, בעלי מלאכה, שטיחים, ענתיקות, דברי נחושת, תבלינים, דוכני אמנים, מתחם אדמה, מספר סיפורים ומשחקים. 21.4-16.4 החל מעשר בבוקר. גן לאומי ממשית, 08-6556478. על טרנד הירידים תוכלו לקרוא בשתי כתבות שלי, שהתפרסמו ב"אתר בניין דיור".

השוק בממשית:

צילום יח"צ

 עוד ביקור חווייתי ומעוצב תוכלו לשלב בקיבוץ שדה בוקר בנגב, שם פותח הצריף של פולה ודוד בן גוריון את הדלת לתערוכת צילומים "חזון הנגב בעין העדשה", שמספרת על חייו של ראש הממשלה הראשון ועל יחסו לנגב. חוץ מזה שמסקרן להציץ לביתו האמיתי של ראש הממשלה, וכמובן לקבל את הרטרו ישר לווריד, יוצג מופע אורקולי ב-17.4-16.4 בין 16:00-11:00. בשאר הזמן שווה להסתובב בצריף ולספוג מנת היסטוריה. הצריף פתוח מ-8:30 בבוקר גם בשישי וערב חג, ובשבתות וחגים מ-10:00. 08-6560469

 

לימור קלר | מעצבת פנים

הפוסט מתפרסם גם בקהילת העיצוב של בניין ודיור

בקרו אותי בפייסבוק, בבניין ודיור, באתר האישי www.lkdesign.co.il או ב-Pinterest