5 בפברואר 2014

חברה משובחת לקפה מעולה

יש לי חברה שהכרתי רק לפני שלוש שנים. אז עוד חשבתי שבגיל הזה, כשאני כל כך מעוצבת ומגובשת עם עצמי, כבר לא יהיו לי חברות אמת חדשות ושעליי להמשיך ולטפח את הוותיקות. הכרנו בגן של הילדים, כשהבת שלה התחברה במין קשר מסתורי כזה אל הבנים שלי. היא הייתה הבת היחידה בגן שעניינה אותם, והם היו הבנים היחידים בגן שעניינו אותה. עשינו שבתות ביחד, יצאנו לצימרים, שיחקנו בגינה וקשקשנו במסיבות יום הולדת. גם הקשר בינינו, בשלב כה מאוחר בחיים, היה טוב ונכון ופשוט זרם בלי מילים וללא הסברים.

 
תסכולה של חברתי מהדירה השכורה שלה, שבה היא אינה יכולה לגעת, שלא לדבר על שיפוץ, שיפוצון אפילו פצפון, הביא אותה לשדרג קטעים-קטעים בבית. החפצים שאספה עם השנים והחיבור שלה לאסתטיקה מורגשים, אך הדירה המרופטת-משהו לא מאפשרת לה להחצין את טעמה המשובח.


בין הפוך אחד לקפה מקינאטה שני, שגם אותו היא מכינה בעצמה עם כל הכלים המתאימים שיש לה ככה סתם במקרה במטבח, היא החליפה ידיות בשידה יפה בפינת האוכל, ריפדה מחדש כורסה, שלחה ספה ישנה לניקוי, מסגרה תמונה אחת ותלתה אייל אחר. כל זה בתהליך שנמשך שנה, אבל המוטיב שחזר על עצמו תמיד, הוא זר הפרחים שהיא קונה למשפחתה מדי שבוע, כמה שעות לפני כניסת השבת. אחרי ההפוך המשותף בבית הקפה השכונתי, כמובן.


סיור באיקאה, עם הפוך קטן (שוב) וכריך סלמון משובח בצד (חצי-חצי), הוביל אותנו לבחור יחד כמה כריות לסלון, כדי לתת את הטאץ' האחרון לשדרוג המיוחל. כי גם מאיקאה אפשר להוציא שילובים לא רעים בכלל.

 

וגם לנסיכה בחרנו שטיח נסיכי במיוחד, שלא תשב על רצפה קרירה בחורף:

 
שבת שלום לך, חברה משובחת.

 
לימור קלר | מעצבת פנים

איפה עוד תוכלו לעקוב אחריי?
באתר האישי www.lkdesign.co.il
ובבניין ודיור

 
 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה